תסמונת של בקע דיסקוס- פסיקת נכות אורטופדית או נוירולוגית ? 

עובדים רבים סובלים מנזקים כאלה ואחרים בעמוד שדרה, בין כתוצאה ממאמץ יתר המופעל על גבם, ובין מחבלות שונות המתרחשות במהלך עבודתם.

לרוב מתאפיינות פגיעות הגב הנגרמות לעובדים בחבלות לחוליות ולדיסקים הבין חולייתיים, בדרך של בלט דיסק- בו הדיסק המצוי בין החוליות מתבלט החוצה מגבולות המבנה הגרמי של החוליות . או בדרך של בקע או פריצת דיסק- בו מתבלט החומר הפנימי של הדיסק דרך הציפוי הסיבי החיצוני שלו, ולעיתים עלול לגרום נזק לתפקוד העצב שיכול לבוא לביטוי בלחץ על שורשי העצב , הרצועות ומבנים אחרים ויכול להוביל לכדי אובדן תחושתי, חולשת שרירים וכיוצא בזה.
יוצא איפוא, כי מלבד המגבלות התפקודיות שנזק כזה יכול לגרום, לעיתים מתבטא הנזק אף בתלונות בתחום הנוירולוגי , כאשר כל אחד לבדו יכול לזכות את העובד בנכות רפואית צמיתה.

אם כך, נשאלת השאלה מה דינו של עובד אשר נזקיו מתאפיינים גם בפגיעה תפקודית וגם בפגיעה נוירולוגית. האם יש לזכותו בשתי הנכויות גם יחד ?

בעניין זה קובעת הוראת תקנה 37 (10) ב , כדלקמן:

" 37 

(10) תסמונת של בקע הדיסקוס

ב. כשקיימת הפרעות: ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי." 

מקרים שונים שעניינם נגע לשאלת פרשנות הוראת תקנה 37 (10)(ב) הובאו לא אחת לפתחו של בית הדין להעבודה.     

ההלכה שהייתה קיימת 

עד לאחרונה, נפגע שסבל משתי הנכויות יחדיו עמד בפני מחסום משפטי, יציר ההלכה ששררה עד עתה ואשר עסקה בשאלת פרשנותו של סעיף 37(10)(ב).     

תיק עבל 254/08 , אשר נדון לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים עסק בשאלה זו .

באותו מקרה דובר על חשמלאי בניין אשר נפסקה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור % 10 בגין פגיעה בעצב השיאטיקוס ( נכות נוירולוגית ). כאשר לאחר כך, במסגרת תביעה להחמרת מצב שהגיש על פי תקנה 36 נמצא כי הוא סובל מפגימה נוספת של הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני ( נכות אורטופדית ). הגם שכך, החליטה הועדה הרפואית לעררים שלא להגדיל נכותו הרפואית הצמיתה לאור הוראת תקנה 37 (10)(ב). בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אשר בפניו הוגש ערעור על החלטה זו דחה את הערעור. 

על פסק דין זה, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי , אשר בבסיבה טען המערער, כי היות ונמצא שהוא לוקה בשתי הנכויות גם יחד, אזי הפרשנות התכליתית של סעיף 37 (10)(ב) למבחני הנכות מוליכה בהכרח למסקנה כי יש ליישם לגביו את שתי הנכויות.    

בית הדין הארצי לעבודה דחה טענת המערער, תוך שהוא מתייחס להלכה הפסוקה שנקבעה על ידו בבר"ע 553/07 , אשר אושר בבג"צ 9516/03 בקובעו , כי התקנה מעמידה את הברירה לקבוע נכות, או בגין הנכות הנוירולוגית או בגין הנכות האורטופדית.    

ההלכה כיום

הגם שכך , ביום 7/3/11 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בבג"צ 1634/09 בן ציון פנקס נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', אשר חולל שינוי מהותי בהלכה שהייתה נהוגה עד עתה.  

באותו מקרה התבקש בג"צ להורות על בטלותו של פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק הנ"ל משלטעמו של העותר יש לפרש את התקנה באופן שיאפשר לקבוע את דרגת הנכות על פי הפגיעות השונות מהן סובל הנפגע בעבודה, כך שאם יימצא כי הוא סובל משתי פגימות נפרדות שאינן תלויות זו בזו , ייקבעו לו שני סעיפי ליקוי נפרדים באופן כזה ששיעור הנכות המצטברת ישקף את מלוא פגימותיו. 

במסגרת הדיון נדרש המוסד לביטוח לאומי ליתן עמדתו לעתירה ולאחר התייעצות עם מומחיו הרפואיים, הודיע באופן מפתיע כי לא יהא זה נכון להגביל את הנכות עקב בקע דיסק לנזק אורטופדי או נוירולוגי מבלי לאפשר לפסוק את שני הליקויים גם יחד.

בכך, שינה למעשה, המוסד לביטוח לאומי את עמדתו בשאלת פרשנות תקנה זו. בהתאם לעמדה זו ניתן פסק דין בהסכמה. 

חשוב להבין, כי פסק דין תקדימי זה הביא לידי שינוי מהפכני אשר נועד להיטיב עם הנכים ובמסגרתו יתאפשר לאלה הסובלים מנכות אורטופדית ונוירולוגית גם יחד לקבל נכות בעבור שניהם גם יחד. 

כמובן, שישר נשאלת השאלה מה דינם של אלה שכבר נפסקה להם נכות בעבור ליקוי אחד - אורטופדי או נוירולוגי, בעוד הם סובלים גם מהשני. האם הם יצאו נפסדים ?

אז דעו , כי גם נכים שנפסקה להם נכות רק בעבור פגימה אחת בעודם סובלים גם מהשנייה יוכלו גם כן להגיש בקשה להחמרת מצב - גם אם מצבם הרפואי לא השתנה ולבקש הגדלת שיעור נכותם - וזאת בהתבסס על שינוי ההלכה .